תמי
יחד עם צמיחת האוכלוסיה העולמית, שצפויה להגיע עד שנת 2050 לכ-9 מיליארד בני אדם (לעומת כ-7.6 היום), אנו צפויים להיווכח גם בסדרה של שינויים היסטוריים במאזן שבין צעירים לזקנים – עירוניים לכפריים – ועשירים לעניים.
ההחלטות שאנו מקבלים היום הן שייקבעו את מידת הצלחתינו להתמודד עם מגמות האנושות הלאה, ולמגמות הללו יהיו גם השפעות על הנדל"ן ברמה הכללית, ועל צריכת הנדל"ן שלנו בפרט.
מאזן צעירים-זקנים
עד שנת 2000 היה מספרם של הצעירים גדול תמיד ממספר הזקנים. משנת 2000 ואילך עלה מספרם של הזקנים על הצעירים. מאז שנת 2003, אשה יולדת, בממוצע עולמי, 1-2 ילדים, מספר המתאים לתפיסת מקומה או מקומה ומקום האב בדור הבא.
מאזן עירוניים-כפריים
מאז ומתמיד עלה מספרם של תושבי הכפר על מספר העירוניים. משנת 2007 יותר בני אדם מתגוררים בערים.
מאזן עשירים-עניים
הנתונים הבינלאומיים מציגים עליה באי השיוויון ואומדים כי 2% מהעולם מחזיקים בכמחצית מהעושר בו. אצלינו, דו"ח ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי – Organization for Economic Co-operation and Development) לשנת 2018 מסיק שלישראל כלכלה חזקה וישנה ירידה באי-השוויון בהכנסות, אם כי הפערים הכלכליים מוסיפים להיות משמעותיים וניכר מהם חוסר לכידות חברתית, והפערים ימשיכו להעצים ללא התערבות מאסיבית ברפורמה בחינוך, שוק המוצרים ושיפור התשתיות.
ככלל, ניתן להצביע על כך שהאוכלוסיה העולמית הכפילה עצמה במאה ה-20 והיא צועדת למגמה בה האוכלוסיה תהיה גדולה יותר, תצמח בקצב איטי יותר, תהיה עירונית יותר וזקנה יותר מכפי שהייתה במאה ה-20 שקדמה לה.
איומים מרכזיים בהקשר
צפיפות אוכלוסין – פיזיולוגית:שטח, פקקי תנועה, אי שיוויון; חקלאית: שטחי גידול, מחלות וזיהום מים.
צריכת משאבים – עליה בצריכת אנרגיה לנפש, עליה בצריכת ייצור ראשוני.
בטחון תזונתי – מתערער, בשל: קיטון שטחי גידול חקלאיים, איום משבר המים העולמי, גידול בביקוש לאנרגיה.
קיימות ובעיות סביבה – התחממות עולמית, דייג יתר, זיהום מים ואוויר, הכחדת מינים, כריתת יערות, ניצול מים מתוקים, סחף קרקע ועוד.
הגדלת אי השיוויון והקטנת החשיבות של בני האדם – גידול בפערים, מעבר לאוטומציה.
התשובה הנדל"נית
כמו בתחומים רבים אחרים גם לנושא גידול האוכלוסין השלכות נדל"ניות רבות, וביניהן כאלה הקשורות ב: ייקור הדיור בשל בעיות כגון- רעש, מעבר לבניה ותחזוקת מגדלי מגורים; ייקור תשתיות כגון- מים, חשמל, ביוב ועוד; המשך הנהירה לערים הגדולות בשל בעיות תחבורה ותעסוקה; הגדלת אי השיוויון בעקבות ייקור הדיור; ועוד.
מתוך אותן השלכות צומחת גם התשובה הנדל"נית, המולידה את נדל"ן המחר.
התשובה טמונה במעבר לנדל"ן חדשני עם תמורות חבריות וסביבתיות, כלכלה שיתופית ואינטראקציה קהילתית.
העולם העיסקי כבר מזהה את הפוטנציאל בפתרונות דיור המשלבים אלמנטים שיתופיים, בעלי ערך מוסף קהילתי ותמורות חברתיות-סביבתיות המאפשרים ניצול משאבים אפקטיבי ועונים על צרכים כלכליים-רגשיים-מנטליים, עבור אוכלוסיות ייעודית.